מקינטה אהובתי. שיר אהבה למקינטה שמיליוני איטלקים וחובבי קפה מושבעים לא פותחים את הבוקר בלי טקס הכנת קפה איתה. הפוסט הזה מוקדש למי שמכור לטקס החושני של הכנת קפה עם מקינטה. ההכנה הנכונה מתחילה ביחסים מדודים בקפידה בין המים לקפה. כפית קפה לכול כוס אספרסו. אם רוצים אספרסו חזק, אז אפשר לתדלק עם שתי כפיות. לא צריך דוקטורט כדי לקבוע את כמות המים. במקינטות של ביאלטי, הרולס רוייס של המקינטות תמצאו קו מדידה בתוך מיכל המים המסמן את נקודת הייחוס של הכמות. אתם בטח אומרים לעצמכם, יש כאן סתירה, איך רשת קפה קפה ממליצה על מכשיר להכנת קפה בבית? אין כאן סתירה. דווקא בגלל שאנחנו רשת בתי קפה, אנחנו מודעים לאהבה הגדולה שיש לאנשים למשקה האצילי הזה גם בבית. בלי לחץ קיטור ממכונת אספרסו, אלא פשוט, חזק, מבעבע על הגז. מפיץ ניחוחות של קפה טרי שמתפשט בבית. מאפשר לכול אדם שפוי במדינה הזאת לפתוח את הבוקר ולהירגע רק מצלילי הביעבוע שנשמעים במטבח. הכול בשליטה.
תגידו תודה לאלפונסו ביאלטי, זה האיש שאיפשר לעונג הצרוף הזה של הכנת קפה לקרות בכול בית איטלקי ובכול בית של חובבי קפה בעולם. אם אין לכם מקינטה לא תבינו את החוויה. מדובר בטקס כמעט דתי. יש אנשים שלא יכולים בלי המקינטה שלהם. עדות לחך המעודן שלהם וליכולת להבדיל בין סתם קפה בוץ לקפה שבושל במקינטה. יחי ההבדל הגדול. קפה במקינטה הוא מה שמבדיל בין ישראלי אסלי לישראלי שהציץ לתרבות הקפה האיטלקי ונפגע. פגיעה ישירה אפשר לומר. מאחורי כול מקינטה מסתובב סיפור. כותב שורות אלה רכש את המקינטה שלו במהלך טיול משפחתי, בחנות כלבו בעיירה נידחת על שפת אגם ברצ'יאנו, 47 ק"מ מרומא. זאת היא שבחרה בו, ישבה על מדף בחנות ליד צעצועים, כלי עבודה, מנגלים ופרחים מפלסטיק. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
